אסף אשתר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נולד ב־8 בדצמבר 1964, הוא שחקן וקומיקאי. אשתר נולד בעיר חדרה למשפחה מסורתית ממוצא תימני. את שירותו הצבאי עשה בחיל הקשר ושם הגיע לדרגת רב סרן. לאחר שחרורו מהצבא, למד משחק בבית צבי במחזור 1991. פריצתו הגדולה לתודעת הציבור התרחשה כאשר שיחק במשך שלוש עונות בצוות הקבוע של תוכנית הטלוויזיה הקומית "הקומדי סטור" בשנים 1994 - 1996, שם גילם דמויות רבות, כאשר הזכורות ביותר הן: "יש לי יש לי יש לי", "וואו עם מ. כוערת" (פרודיה על ג. יפית), השוטר שוראני (שוטר לא יוצלח שסיסמתו היא "משטרת ישראל תטפל בבעיה"), שאול המשורר (שר שירי תועבה על שבדיות בלונדיניות ושופעות חזה) ויהוקמץ בן פסיק (דוקטור ללשון). בעקבות הצלחת התוכנית הופיע אשתר יחד עם הצוות הקבוע של "הקומדי סטור" ברחבי ישראל במופע אשר שילב סטנד-אפ, מערכונים, ואינטראקציה עם הקהל. בין השנים 1994 - 1996 הנחה את השעשועון "לינגו" בערוץ 2. אשתר השתתף גם בסדרות לילדים בערוץ הילדים: "האוניברסיטה הקטנה" (ששודרה בין השנים 1996 - 1997), "בעקבות הסיפורים הקסומים" וכן בתוכניות "פרה פרה" ו"מוטרף". בשנים 2002 - 2003 וב-2005 שימש כשופט בתחרות זיהוי השירים של התוכנית "לא נפסיק לשיר" אותה הנחו צביקה הדר וגלית גיאת. בתוכנית זו הפגין את בקיאותו הרבה במילות השירים העבריים. בשנת 2004 השתתף אשתר בתפקיד אורח בתוכנית הפיג'מות. אשתר משתתף בסדרת הטלוויזיה "נחשון כל יכול" בערוץ הופ! בכבלים. באפריל 2009 החל אשתר לדבב את הזקן החכם ("המאסטרו") בעונה השישית של התוכנית "היה היה - כדור הארץ", המשודרת בערוץ לוגי. אשתר גם דיבב את קולו של המשורר ברל'ה זמר במשחק המחשב "בתככי הרייטינג" ב-1996. בתיאטרון באר שבע השתתף בהצגות "אחים לנשק", "זינגר", "פאל ג'ואי", "בית מלאכה", "קיץ ועשן", "נוכלים ואוהבים" ו"אצבע אלוהים"; בתיאטרון לילדים ולנוער השתתף בהצגה "שבועת אדרה", בתיאטרון הבימה השתתף בהצגה "המכשפה"; בתיאטרון בית לסין השתתף בהצגה "התאומים מוונציה". כמו כן השתתף בהצגות נוער ובמופעים שונים, בהם ההצגה "שלושת המוסקטרים" ובפסטיגל 1999. בשנת 2003 ו2008 הופיע בדמות אורחת בסדרה "הפיג'מות". בשל בקיאותו הרבה בשירה העברית העכשווית, מגיש אשתר מידי שבוע ברשת ג' תוכנית רדיו בשם "ציפורי שיר עם אסף אשתר" ובה הוא מביא את הסיפורים מאחורי השירים המושמעים בתוכנית. בשנת 2010 העלה את המופע "כל המילים השמחות", בו הוא משלב שירה בציבור וסיפורים על אותם שירים.